ורנר בראון

ורנר בראון

צילום: באדיבות אוריה תדמור

ורנר בראון

ורנר בראון (2018-1918) נולד ב־12 ביוני 1918, בנירנברג (Nurenberg), גרמניה. לאימו הייתה מצלמה, והוא עצמו החזיק לראשונה מצלמת "בוקס" כבר בגיל 9, אבל לא נותרו תצלומים מגיל זה. בראון נחשף שוב למדיום הצילום בגיל 17 לערך, בעזרת בנו של מעסיקו בבית מלאכה בעיר פירת (Furth) בגרמניה. בשנים 1945-1944 הוא הכין, צילם ופרסם תצלומים של כ־70 סדרות של עבודות מגפרורים,stick & stav ("מקל ומטה"), שהתפרסמו בעיתון בשוודיה. על תצלומים אלה הרוויח בראון סכומי כסף שסייעו לו בהמשך דרכו.

עם התגברות מעשי האנטישמיות בשנת 1937, עבר בראון לדנמרק, שם התכונן לעלייה לארץ ישראל במסגרת של הכשרת הנוער. שם גם הכיר את אשתו הראשונה יעל רנאתה בראון ז״ל (17/10/1921 – 25/10/2010 ) איתה התחתן ב 1942. כאשר פלשו הגרמנים ב 1940 לדנמרק, התפתחה סכנה קיומית ליהודים במדינה ובשנת 1942 הוחלט להעבירם באישון ליל לשבדיה. ורנר ויעל היו בין היהודים שהועברו בסירות לשבדיה, שם נולדו לו שני ילדיו רות בראון ז״ל (13/5/1943- 20/1/2007) ודן בראון ז״ל (16/6/1944 – 7/9/2016). בשבדיה החל בראון לפתח את מקצועיותו בצילום, פיתוח והדפסה, ביחד עם הצלמת מרלי שמיר, שפגש שם.

העליה לישראל

בשנת 1946 עלה בראון לארץ ישראל, והחל את עבודתו כצלם וכאסיסטנט לצד הצלם הערבי־נוצרי חליל ראאד בעיר העתיקה בירושלים. בשנת 1947, לאחר ששימש אסיסטנט במעבדה, רכש את הסטודיו לצילום Photo Europe , והקים אותו, כולל המעבדה כ"פוטו בראון" ברחוב בן יהודה 31 בירושלים. במסגרת שירותו בצה"ל במלחמת העצמאות, השתתף בראון בלחימה על ירושלים, תיעד אותה במצלמתו ואף נפצע בקרב בשכונת ימין משה.

מהקמת המדינה ועד שנת 1973 נמנה עם צוות צלמי קק"ל, והרבה לצלם עבור הקרנות הציוניות. בראון התגורר במרכז ירושלים (רחוב רפאלי מס' 1), ולאחר מכן במבשרת ציון עד ליום מותו, 25 בדצמבר 2018. מבנו דן יש לורנר שני נכדים – טל ורן יבדלו לחיים ארוכים ומספר נינים מנכדו טל. בשנת 1969 לערך פגש ורנר את ענת רותם (2019-1947). השניים נישאו בשנת 1971 וחיו ביחד עד לפטירתו ב־25 לדצמבר 2018. ענת רותם-בראון נפטרה שלושה חודשים אחריו, במרץ 2019.

כרוניקה

החל משנת 1949 היה בראון לצלם עיתונות עצמאי. ב־1952 ביצע לראשונה צילומים תת־מימיים בים סוף; בשנים 1952-1998 שימש כצלם ראשי של האוניברסיטה העברית בירושלים; ב־1955 הסריט סרט תיעודי לקראת ייבוש אגם החולה. העבודה על הסרט נמשכה כשנה, והוא עבד יחד עם הצלמים אדי הירשביין ואריה וולק. הסרט עובד והוצג בטלוויזיה הישראלית בשנת 1989 ומעובד שוב לסרט תיעודי בימים אלה. בשנת 1956 בראון צילם במבצע קדש; ב־1964 הוא יצא למסע הרצאות בארה"ב ובמקסיקו. להרצאה, שלוותה בשקופיות, קרא בשם "החי והצומח בים סוף"; משנת 1966 התמחה בראון בצילומי אוויר בארץ. במקביל צילם עבור העיתונים The Jerusalem Post, דבר השבוע, דבר לילדים, הארץ שלנו, ידיעות אחרונות, העולם הזה, במחנה ואשמורת, ועבור סוכנויות ועיתונים בחו"ל, ביניהם Time, The New York Times, Camera Press. לדברי בראון, בין רגעי השיא בקריירה שלו אפשר למנות את תיעוד פתיחת הכנסת בירושלים (1949), התיישבותו של דוד בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר (1953) ומשפט אייכמן (1961), כשנבחר להיות צלם ראשי רשמי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית.

לצד כל אלה תיעד את מלחמות ישראל בשנים 1948, 1956, 1967 ובשנת 1973 תיעד את מלחמת יום הכיפורים. בשנת 1952 הוציא בראון את ספר הצילום הראשון שלו, "תל אביב־יפו" בהוצאת כרמל, וב־1958 הוציא את הספר "עצי זית" באותה הוצאה. מאז פרסם כ־20 ספרים כצלם יחיד, בהם "הים האדום – כחול במעמקיו" (1966). בספר "סיפורה של חיפה" (1968) היה בראון צלם ראשי. תצלומיו התפרסמו בעשרות רבות של ספרים, מדריכים, אנציקלופדיות ובמוצרים של הוצאת פלפוט: לוחות שנה, כרזות, בולים, משחקים, גלויות ואטלסים. כמו כן, בירחונים ובשבועונים בארץ ובחו"ל. בעיזבונו נמצאו שני מודלים לספרים שתכנן להוציא לאור, האחד על מלחמת עצמאות בירושלים והאחר הציג צילומי אוויר מכל רחבי הארץ.

השפעות

תצלומיו של בראון מושפעים מהטכניקה ומהאסתטיקה של "הצילום החדש" באירופה של שנות ה־30 של המאה ה־20 והעיתונאי ברוח הצלמים אנרי קרטייה ברסון הצרפתי ורוברט קאפה היהודי-אמריקאי, אותם ציין בראון כצלמים שהעריך ושהשפיעו עליו.

עם זאת, תצלומיו של ורנר בראון מספקים תחושה הרבה יותר משוחררת, ברוח הישראליות שפרצה ע קום המדינה.

תערוכות ופרסים בהם זכה ורנר בראון

★ בשנת 1975 הציג במוזיאון ישראל את Jerusalem Triptych, תצוגת שקופיות אור־קולית ורב מסכית.
★ בשנת 1989 קיבל את הפרס ע"ש אנריקה קבלין מטעם מוזיאון ישראל.
★ בשנת 1990 השתתף בתערוכה "40 שנות צילום עיתונות בישראל", בגלריה פולברג, סן פרנסיסקו.
★ בשנת 1997 הציג תערוכות יחיד במוזיאון לצילום בתל חי ובבניין עיריית נירנברג, גרמניה.
★ בתערוכות תום האלף, שהתקיימו בשנת 2000, השתתף בתערוכות: "מסגרת זמן" – מאה שנות צילום בא"י, מוזיאון ישראל / "צילום בפלסטין־א"י בשנות השלושים והארבעים", מוזיאון הרצליה / "הוד והדר", מוזיאון ארץ ישראל.

★ בשנת 2006 הציג בתערוכה "בין גבולות המרחב לגבולות המקום – שיח צילומי על נוף הארץ", מוזיאון תל חי.
★ בשנת 2007 זכה בפרס למפעל חיים של פסטיבל הקולנוע ירושלים והפורום לשימור הזיכרון האודיו־ויזואלי בישראל, לצד האירוע הוצגה תערוכה באכסדרת מכון ון ליר.
★ בשנת 2009 השתתף בתערוכה "שירת האגם – היסטוריה צילומית של אגם החולה 1900-2009", בית אורי ורמי, אשדות יעקב.
★ בשנת 2010 הציג בתערוכה "הזקן – דוד בן-גוריון ומורשתו בראי האמנות בישראל", אוניברסיטת בן-גוריון.
★ בשנת 2014 הציג בתערוכה "בבת עין", גלריה לצילום, בית ספר לצילום מוסררה, ירושלים.

מפעל חייו

בנימוקי חבר השופטים על קבלת הפרס ע"ש אנריקה קבלין (1989), מטעם מוזיאון ישראל, נכתב: "מאז שהגיע לישראל תרם ורנר בראון רבות לתחום זה של הצילום ויצר גוף עשיר של צילומים בפעילות מקצועית המשתרעת על עשרות שנים. הוא תיעד את נופה הטבעי, החברתי והאנושי של הארץ, בצילומיו הרגישים והאיכותיים. הוועדה החליטה פה אחד להעניק לורנר בראון את הפרס, כאות הוקרה על מפעל חיים ועל תרומתו לצילום העיתונאי והתיעודי בישראל".

 

ארכיון

כ־300,000 תשלילים מסודרים של צילומי ורנר בראון + קונטקטים בשחור־לבן וצבע מסודרים, העוברים החל משנת 2023 תהליך דיגיטציה במכון יד בן צבי.

 

עוד נקודות מבט
דילוג לתוכן